וַיֹּ֜אמֶר שַׂ֤ר הַסָּרִיסִים֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל יָרֵ֤א אֲנִי֙ אֶת אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֣רמִנָּ֔ה אֶת מַאֲכַלְכֶ֖ם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֡רלָמָּה֩ יִרְאֶ֨ה אֶת פְּנֵיכֶ֜ם זֹֽעֲפִ֗ים מִן הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣רכְּ גִֽילְכֶ֔ם וְחִיַּבְתֶּ֥ם אֶת רֹאשִׁ֖י לַמֶּֽלֶךְ