|
וַיְהִ֥י דְבַר יְהוָ֖ה אֵלַ֥ילֵאמֹֽר
|
|
בֶּן אָדָ֕ם מַה יִּֽהְיֶ֥ה עֵץ הַגֶּ֖פֶן מִ כָּל עֵ֑ץ הַזְּמֹורָ֕ה אֲשֶׁ֥רהָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר
|
|
הֲ יֻקַּ֤ח מִמֶּ֨נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשֹׂ֖ות לִמְלָאכָ֑ה אִםיִקְח֤וּ מִמֶּ֨נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְלֹ֥ות עָלָ֖יו כָּל כֶּֽלִי
|
|
הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאָכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצֹותָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתֹוכֹ֣ו נָחָ֔ר הֲ יִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה
|
|
הִנֵּה֙ בִּֽהְיֹותֹ֣ו תָמִ֔ים לֹ֥א יֵֽעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּיאֵ֤שׁ אֲכָלַ֨תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה עֹ֖וד לִמְלָאכָֽה
|
|
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כַּ אֲשֶׁ֤רעֵץ הַגֶּ֨פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁרנְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאָכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם
|
|
וְנָתַתִּ֤י אֶת פָּנַי֙ בָּהֶ֔םמֵ הָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּֽאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽיאֲנִ֣י יְהוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת פָּנַ֖י
|