|
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗יעֹ֚וד לֵ֣ךְ אֱֽהַב אִשָּׁ֔ה אֲהֻ֥בַת רֵ֖עַ וּמְנָאָ֑פֶת כְּ אַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהֵ֗ם פֹּנִים֙ אֶלאֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְאֹהֲבֵ֖י אֲשִׁישֵׁ֥י עֲנָבִֽים
|
|
וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יהָיָמִ֤ים רַבִּים֙ תֵּ֣שְׁבִי לִ֔ילֹ֣א תִזְנִ֔י וְלֹ֥א תִֽהְיִ֖י לְאִ֑ישׁ וְגַם אֲנִ֖י
|
|
אֵלָֽיִךְכִּ֣ייָמִ֣ים רַבִּ֗ים יֵֽשְׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ין מֶ֨לֶךְ֙ וְאֵ֣ין שָׂ֔ר וְאֵ֥ין זֶ֖בַח וְאֵ֣ין מַצֵּבָ֑ה וְאֵ֥ין אֵפֹ֖וד וּתְרָפִֽים
|