וְהַמֶּ֡לֶךְ שָׁב֩ מִ גִּנַּ֨ת הַבִּיתָ֜ן אֶלבֵּ֣ית מִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֗יִן וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל הַמִּטָּה֙ אֲשֶׁ֣ראֶסְתֵּ֣ר עָלֶ֔יהָ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ הֲ֠ גַם לִכְבֹּ֧ושׁ אֶת הַמַּלְכָּ֛ה עִמִּ֖י בַּבָּ֑יִת הַדָּבָ֗ר יָצָא֙ מִ פִּ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּפְנֵ֥י הָמָ֖ן חָפֽוּ