וַיַּעֲמֵ֣ד כְּ מִשְׁפַּ֣ט דָּֽוִיד אָ֠בִיו אֶת מַחְלְקֹ֨ות הַכֹּהֲנִ֜ים עַל עֲבֹדָתָ֗ם וְהַלְוִיִּ֣ם עַל מִ֠שְׁמְרֹותָם לְהַלֵּ֨ל וּלְשָׁרֵ֜ת נֶ֤גֶד הַכֹּֽהֲנִים֙ לִדְבַר יֹ֣ום בְּיֹומֹ֔ו וְהַשֹּׁועֲרִ֥ים בְּמַחְלְקֹותָ֖ם לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר כִּ֣יכֵ֔ן מִצְוַ֖ת דָּוִ֥יד אִישׁ הָאֱלֹהִֽים